Can a Kale Malei be said at Mincha when M’Vorachim HaChodesh was said at Shachris?

Rabbi Shlomo Cohen

Feb.2014

www.hiqjew.com

This question has been percolating in my Shul for several years. Someone asked me to make a Kale Malei at Shabbos Mincha since it couldn’t be said at Shachris due to the fact that it is not said when we are M’vorachim HaChodesh, among other times. I told him that I wouldn’t say it as I hold that, if it can’t be said in the morning, it also cannot be said in the afternoon. This person then asked the Rav of the Shul, who decided that it can be said. I still refused to do so. He had someone else say it. This has occurred several times over the years.

I did the research and this is what I’ve found:

  1. שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפד סעיף ז

ויש מקומות שא”א אותו (יז) כשמברכין החדש, מלבד (יח) ח בימי הספירה, והולכים בכל זה אחר המנהג.

Note: The Mechaber’s exception does not include Mincha. 

  1. משנה ברורה סימן רפד ס”ק יז

 כשמברכין החודש – ואין מזכירין בו נשמות ואפילו במקום שאומרים אב הרחמים כגון בימי הספירה אפ”ה אין מזכירין בו נשמות רק למי שנפטר באותו שבוע [מ”א] והפמ”ג כתב שכדומה שאין מזכירין אז נשמות כל

          Note: The Chofetz Chaim mentions an additional exception but also does not include Mincha. 

  1. 3.    פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן רפד ס”ק

אבל הזכרות נשמות אין מזכירין אף בימי הספירה לאחר הפסח, וכל שכן כשמברכין החודש או מברכין ראש חדש סיון אין מזכירין נשמות, רק אב הרחמים אומרים

          Note. The Pri Migadim uses a language of “Kal SheKein”, which would seem to preclude recitation at Mincha.

  1. מגן אברהם סימן רפד ס”ק ח

ח (פמ”ג) (מחה”ש) בימי הספירה – משום שהיו הגזירות באותו זמן ואפי’ חל מילה בשבתות ההם אומרים אותו דהא אומרים אותו בחדש ניסן אבל כשחל ר”ח אייר בשבת א”א אותו אבל בשבת שלפני ר”ח אנו אומרים אותו ואין מזכירין בו נשמות אפי’ בספירה [הגמ”נ]

          Note: The loshon “B’Shabbos” and “Ein Mazkirin Bo” implies the entire Shabbos.

 

  1. שו”ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן עד

עכ”פ למעשה בכל ימים שאין אומרין בהם תחנון אין אומרים תפלת מלא על המתים ורק שבת ויום אחרון מכל רגל הקבועים לזה וביו”כ אומרים. וכשחלין הימים שא”א בהם תחנון בשבת נמי אין אומרים וכן כשיש חתונה וברית. וכן כשמברכין החדש אין אומרים אף שלא שייך הטעם דלא פלוג דהא ליכא זה בחול, וצ”ע בהטעם ואולי הוא לפרסומא ביותר

 

  • ערוך השולחן אורח חיים סימן רפד סעיף טו

וכן בשבת מברכין אין אומרים אב הרחמים ואין מזכירים בו נשמות ומ”מ אם צריך להזכיר מזכיר שהרי גם ביום טוב מזכירין נשמות

Note: The Aruch HaShulchan’s “Tzorich” is most likely referring to one who passed away the past week as the Mishna Brura writes. Also the loshon “B’Shabbos” implies the entire Shabbos

  1. לבוש אורח חיים סימן רפד סעיף ז

ונוהגין להזכיר נשמות ולומר אב הרחמים, ואמרו טעמא לפי ששבת הוא יום מנוחה דוגמא לעתיד לבא, ויום שגם המתים נוחים בו ואינם נדונים, ראויים להזכירם למנוחה ולברכה ולהתפלל עליהם. מיהו ביום שאין אומרים בו צדקתך צדק, וכן בשבת שיש בו חתונה או מילה, או ביום שמברכין בו את החודש, אין מזכירין נשמות ואין אומרים אב הרחמים, משום בהיות טוב אל תקרא רע

          Note: The word B’Yom implies the entire day.

  1. שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן רפד סעיף יד

נהגו להזכיר אחר קריאת התורה נשמת המתים ולברך העוסקים בצרכי צבור וכל מקום לפי מנהגוו נוהגים לומריקום פורקן ואין בכל זה משום איסור תחנה בשבת שאין זו תחנה אלא ברכה גם נוהגים לומר אב הרחמים ובכל יום שאין אומרים בו צו”צ אין אומרים אותו ואין מזכירים נשמות וכן כשיש חתונה או מילה ויש מקומות שאין אומרים אותו כשמברכין החדש ואין מזכירין נשמות אלא למי שנקבר באותו שבוע ובימי הספירה כשמברכין ראש חודש אייר וסיון אומרים אב הרחמים מפני הגזרות שאירעו בימים ההם ואף אם אירע מילה בשבתות ההם אומרים אותו אבל אם חל ראש חודש בשבתות ההם אין אומרים אותו וכל כיוצא בזה הולכים אחר המנהג

Note: The Shulchan Aruch HaRav allows H”N to be said only for someone who passed away that week.

  1. Shaarei Ephraim Sha’arei Rachamim Sha’ar 10 Sif Katan 3

– In speaking about Hazkaras Nishamos, he quotes the Magen Avrohom that if there is a Milah or Chasan on that Shabbos the custom is to say it (i.e.Hazkaras Nishamos) at Mincha.

Note: The Sha’arei Rachamim is one of the two places in which I found mention of the possibility of replacing a Kail Malei at Mincha. There are only three exceptions; Milah, a Chasan and Shabbos Mivarachim.

          He does not include Shabbos Mivarachim.

  1. Tzitz Eliezer Chelek 5 Even Yaakov Sif 6

Rav Waldenberg’s Tshuva, entitled “Hazkaras Mishamos B’yamim She’eino Omrim Tachchanun U’B’Shabbos M’vorchim” has a long discussion and one of his conclusions is that “the Aruch Hashulchan Poskens that on a Shabbos M’vorchim we don’t say Hazkaras Nishamos and also that his opinion in this is that it is not said under any circumstances.”

Gesher HaChaim Perek 31 Sif 3

Rav Tukachinsky writes regarding the days on which Hazkaras Nishamos is not said. He says, “…also, Hazkaras Nishamos is not said on Shabbasos when there is Mivarachim HaChodesh.”

Note: I believe the ‘Shabbasos” implies the entire day of Shabbos.

12. I have an old Sefer called “Kriah Kidosha” published in 1919 by a Rav Yehuda Rosenberg who had been a Rav in Warsaw, Lodz and then Toronto. He has 7 Si’ifim regarding Hazkaras Nishamos in which, he writes “…and in our locale the Minhag is to recite Hazkaras Nishamos after Krias HaTorah at Mincha.” He goes on to say; “Shabbos during Sefira or Bein Ha’Mitzorim we do say Av Ha’Rachmim even when it is Shabbos M’Vorachim and even if there is a Bris or a Chasan, however, Nishmos Ha’Meisim or Nishmos HaYahrzeit we do not recite during Sefira or Bein HaMitzotrlm when we say M’Vorachim HaChodesh.”

13.  The Ezras Torah Luach never mentions the option of saying Hazkaras Nishamos at Mincha on a Shabbos M’Vorachim. 

There are obviously many other Seforim which mention this subject. To my knowledge, none of them say anything different.

CONCLUSIONS:

Given all of the above, not one Sefer offers the option of saying Hazkaras Nishamos at Mincha on a Shabbos M’Vorachim. Surely they had the same problem, yet this simple solution seems to have eluded everybody. Not only is there no Mitzva, there are any number of alternatives. 

Alternatives;

  • When one cannot make a Kale Malei on Shabbos it can be said at any layning the week before or after, assuming that it is not proscribed then as well.
  • Learning Mishnayos on the day of the Yahrzeit is a wonderful method of remembering the Niftar.
  • Making a Siyum would also be a fine way of remembering the Niftar.
  • Saying Kaddish on the Yahrzeit is also a method of remembrance. Even if one still has both parents he is permitted to say Kaddish D’Rabanan.
  • Davening for the Amud is considered one of the best ways of remembering the Niftar.
  • Another remembrance is lighting a Yahrzeit candle.
  • Yet another is visiting the Kever of the Niftar.
  • There is also a strong Minhag to fast on the Yahrzeit of one’s parents.

Given all of these other options, each of which is probably better than a Kale Malei, I fail to understand the insistence on one when a good question has been raised regarding its permissibility.

I think I can therefore say, that, anyone wishing to say Hazkaras Nishamos at Mincha on a Shabbos M’Vorachim would necessarily have to find a Ma’ar Makom allowing him to do so.

Leave a Reply